קראו לי ברוניסלבה / בלה יערי-חזן

הנערה שעברה את המלחמה בשם הבדוי ברוניסלבה אינה אלא בלה יערי-חזן, תושבת תל-אביב, רעייתו של העיתונאי חיים יערי ז"ל. ההיכרות בין החייל הארצישראלי, מעורכי ביטאון הבריגאדה באיטליה, לבין ניצולה מצעדת–המוות, הייתה תחנתה האחרונה של בלה יערי-חזן במסע שמשולבות בו תלאות ועלילות גבורה במרוצת שש שנים ארוכות. לפני פרוץ המלחמה הייתה בלה יערי-חזן חברה בקיבוץ של תנועת "דרור" מדריכה בהגנה עצמית, פליטה בריכוז החלוצי בווילנה. לאחר הכיבוש הנאצי סיכנה את חייה בשליחויות מחתרתיות בין הגטאות, אף נשתלה במפקדה של צבא הכיבוש הגרמני. לרוע מזלה נלכדה כשעל גופה נשק וחומר הסברה ונשלחה לבירקנאו. פרקי הספר המספרים על פעילותה כקשרית, רווים בענות-גבורה של אדם הדבק בשליחותו. בפרקי בירקנאו-אושוויץ מובאות עדויות שדומה שהן מסופרות לראשונה. הספר מבוסס על רשימות שרשמה המחברת בשלהי 1945 בבית ההחלמה בגבעת-ברנר לשם נשלחה לאחר עלייתה ארצה. בהיותה חניכת בית-ספר של רשת "תרבות" כתבה את הדברים עברית. המחברות נתגלו זה מקרוב בארכיון והן מובאות כנתינתן, עם שינויי עריכה הכרחיים. עדותה של בלה יערי-חזן נכתבה פחות משנה לאחר תום המלחמה, שמוראותיה ממשיכים להעיב. הוצאת הקיבוץ המאוחד