לחיות את הזיכרון / בתיה ברוטין

ספר זה מהווה תרומה חשובה למחקר על התגובה לשואה בארץ והוא מוסיף מימדים רבים על הדיונים הקודמים בנושא. הוא עומד על השוני בין אנדרטות שהן הנצחה ממלכתית לבין אחרות המהוות הנצחה פרטית. הספר מטפל גם בהקשרים בין המרופים "שואה וגבורה" ו"שואה ותקומה" ובשינויים בתפיסות אלו וכן ביחס לשואה בכלל במשך הדורות. הבנייה של הספר סביב נושאים אלו הופך אותו למעניין וקריא וגם ממקד את הדיון סביב בעיות מיוחדות שלא הרבו לדבר עליהן קודם לכן. נוסף לכך, לספר זה חשיבות גם מבחינת התרומה שלו להוראת נושא השואה בבתי הספר. המחברת בעלת ניסיון רב בהוראת השואה ברמות שונות במערכת החינוך וכן בהרכבת תכניות ללימוד השואה, ולכן, בנתה את הספר על מנת להפנות אותו לא רק לחוקר ולקורא הכללי, אלא לפעילות חינוכית. הספר מעביר לא רק אינפורמציה, אלא מעניק בידי המחנך כלים ליצירת קשר ישיר בין התלמידים והשואה דרך אנדרטות מקומיות, אותן הסופרת מסבירה היטב. הספר נותן דוגמאות רבות לאנדרטות שונות בארץ ומהווה דגם לדרך שבה יש לשוחח עליהן ולחקור אותן. המחברת גם מעלה שאלות חשובות כגון רגשותיו של האמן או המזמין, שאלות אשר יכולות לעורר אצל התלמיד מעורבות רגשית עמוקה יותר. ומשום כך נותנת למורה נושאים רבים לדיון פורה בכיתה. פרופסור זיוה עמישי – מייזלש

החוג לתולדות האמנות, האוניברסיטה העברית בירושלים, כלת פרס ישראל, התשס"ד, 2004 .