בקלוגה בפאתי הצפון / זכרונות של קהילה

בשנת 1994, במלאת חמישים שנה לחיסול המחנה, נפגשנו בקלוגה ניצולי המחנה, ואיתם מאות רבות של יהודים, לא יהודים ואנשי ממשל אסטוני, כדי להסיר את הלוט מעל מצבת הזיכרון הקבועה לזכרם של המומתים. המצבה מבטאת את זעקת המכאוב של הנספים וסבלם. בעומדם שם, עלו במחשבותיהם דבריו של הבעל שם טוב: "השיכחה היא גלות, הזיכרון הוא הגאולה".

עלו בזיכרונם גם דברי הנבואה מלפני 150 שנה של המשורר היהודי גרמני היינריך היינה: "במקום שבו שורפים ספרים, עתידים לשרוף בני אדם". הצד ההשמדה הפיסית של היהודים, הושמדו ספרי תורה, ספרי קודש וריבואות ספרים אחרים משל סופרים יהודים. ליד מצבת האבן החליטו להנציח את אחיהם הנספים גם בספר, כי מה לנו זכרון טוב יותר מספר? הספר המוגש בזה לקוראים, הוא אפוא סיפורם של אנשים, שראו במו עיניהם את הלהבות, את לשונות האש שעלו מהנשרפים, ואיכשהו ניצלו בנס.