מידע כללי על התערוכה

שאלות ותשובות על התערוכה: "ורשה היהודית – סיפור על רוח האדם"

לחצו על שאלה לקבלת פירוט »

סיפורם של יהודי פולין וסיפורה של ורשה היהודית הוא סיפור חייהם ועמידתם של מקימי בית לוחמי הגטאות. הוא אמנם מקרה ספציפי אך כזה המעיד על הכלל – יהדות פולין בפרט ויהדות אירופה בכלל. מיקרוקוסמוס המכיל בתוכו את הסיפור כולו. ייחודה של תערוכה זו הוא שהיא מספרת את סיפורם כפי שלא סופר מעולם, מבעד לעיניהם של היהודים שחיו לפני השואה ובמהלכה, על חיי היום יום שלהם, אמונותיהם ומאבק ההישרדות שניהלו.
זהו סיפור המתחיל הרבה לפי עליית הנאצים וכיבוש פולין ומובא מנקודות מבט מגוונות, תוך שימוש בחומרים אותנטיים שנוצרו לאורך כל התקופה. התערוכה היא סיפור של חיים, בעוד שאנו רגילים לשמוע סיפור על כיליון; מבלי להבין את החיים היהודיים לפני המלחמה, את השאיפות, החלומות והתקוות, לא נוכל להבין את גודל החורבן. תרבות שלמה שלא נשאר לה זכר. אנו חוזרים אל הרחוב היהודי בוורשה ב-1935, אל הזרמים האידיאולוגיים, השפות והדמויות שאפיינו אותו: חסידים ו"מתנגדים", משכילים ומתבוללים, חברי תנועות נוער ציוניות וחברי תנועות נוער שאינן ציוניות. אנו עוסקים באופן מעמיק בחיים היהודיים על מורכבותם.

לצד זאת מוצגות בתערוכה גם השנים הסוערות שלקראת מלחמת העולם השנייה ושנות המלחמה – הכיבוש הגרמני, התפתחות המלחמה ומדיניות הריכוז והרדיפות של היהודים.

"חייבים להיאבק על העתיד" – זהו המסר של התערוכה, והוא מתאים ליהודים וללא יהודים כאחד.
מתבוללים, אורתודוכסים, פועלים וסוציאליסטים – כולם נאבקו על חינוך ילדיהם מתוך אמונה שכך יפתחו בפני הדור הבא אפשרויות לחיים טובים יותר. התערוכה משרטטת בפני המבקרים תהליכים בהם יוזמות של יחידים מתפתחות מרעיון או אידאל לתנועה ולעשייה בפועל. כך הם, למשל, הרעיון החלוצי או "עזרה עצמית" של פליטים לפליטים.

המסר הוא גם של פלורליזם והקשבה – בתערוכה אנו נותנים ייצוג וקול לקבוצות השונות ברחוב היהודי לפני המלחמה ובמהלכה. הדברים בתערוכה מובאים בשם אומריהם וכך מציגים מגוון של דעות וחוויות.

זו הזדמנות להתנתק מהדימוי הקרבני ומתמונות הזוועה, שבהם אנו מורגלים כמבקרים בתערוכות שואה, ולגלות מורכבות והתפתחות בתוך הוויה שנדמה שהיא אחת.

עם תום המלחמה היגרו יהודים למקומות שונים בעולם. חלקם הגיעו לארץ ישראל.
הזרעים שנזרעו בנפשם כילדים במסגרות בהם חונכו הרבה לפני פרוץ המלחמה, בתנועות הנוער הציוניות, בהכשרות, התפילות בבתי הכנסת למען היישוב בארץ ישראל, אגודות הספורט והעיתונות דוברת העברית – כל אלה שיחקו תפקיד בבחירה.
בעתיד, כאשר נקים את החלק הבא של התערוכה, היא תסתיים בעלייה לקרקע של חברי קיבוץ לוחמי הגטאות ועמם הילד הראשון שנולד בקיבוץ. המעגל נסגר – מבית עשיר ורבגוני שנחרב לבית הקם ומתחדש לאחר החורבן: "העבר חי בהווה ובעתיד, ואם לא – אין לו משמעות" (יצחק "אנטק" צוקרמן).

שלושה חללי תצוגה הוקמו בתערוכת הקבע: ורשה לפני המלחמה, כיבוש וגטו. בעתיד תושלם התערוכה עם הגירוש הגדול מגטו ורשה והמרד, ולאחר מכן נעסוק בשארית הפלטה ובעלייה ארצה. בתערוכה נעשה שימוש נרחב בחומרים מהארכיון המחתרתי "עונג שבת" שהקים בגטו ורשה ההיסטוריון ד"ר עמנואל רינגלבלום, ובעדויות ויומנים מזמן המלחמה. בחלל "גטו" מקריאים שחקנים עדויות אלו כדי לתת להן משנה תוקף ולהחיות אותן לפני המבקר. כמו כן ייחשפו לראשונה חומרים מארכיון בית לוחמי הגטאות שלא פורסמו בעבר, כדוגמת "אוסף קורצ'אק" הכולל מכתבים וחומרים שונים מבית הילדים. בתערוכה בכללותה נעשה שימוש מקיף בקטעי סרטים ובתצלומים מהתקופה.

בחלל "ורשה לפני המלחמה" מוצגים חיים מעורבים של גויים ויהודים. תחושת רחוב הוורשאי המתרחש ורוחש מושגת ע"י מיצג וידאו-ארט המציע מפל של דימויים.

לצד הוויטרינות, המחולקות על פי נושאים, ניתן קול לגיבורי תרבות ורשאים כמו הרבי מפיאסצ'נה, יאנוש קורצ'אק ומנהיגי תנועות הנוער השונות, כשברקע ההתרחשויות הסוערות של שנות השלושים – התרחשויות פוליטיות וכלכליות, שהשפיעו רבות על המציאות והחיים היהודיים. זו מציאות המעוררת אמפתיה והזדהות.

בחלל "כיבוש" מוצג דיסוננס. את החיים התוססים בוורשה דורסת מכונת המלחמה הנאצית, הסוחפת בתחושה של כוח מסחרר, לצד בהלה וחרדה מהבאות, ועם המוות וההרס שהיא זורה בכל עבר. ורשה הנתונה בשבועות של מצור ללא התנגדות, הופכת לאכסניה לפליטים רבים הזורמים אליה, אל תוך כאוס של חברה בהתמוטטות. יהודי ורשה ניסו לשרוד ולהציל נפשם, אך רבים בתוכם הפגינו ערבות הדדית וסולידריות חברתית. זו אמירה רבת חשיבות ורלוונטית גם לנו, המתבוננים בהם היום.

בחלל "גטו" יש שלושה אולמות צפייה בסרטים, שהם למעשה מעגלי שיח, כמיטב המסורת הנהוגה בבית לוחמי הגטאות, המקיים שיח פתוח עם המבקרים. במסגרת חלל זה עולות שאלות מוסריות רבות. למשל הפערים העצומים בין עשירים לעניים בגטו. מנגד בולטים התנהלות ועדי הבתים, מופת של שותפות וערבות הדדית, והתגבשות ההתנגדות בדמות מחתרת פעילה.

נוסף לכך יש בתערוכה חלל תצוגה אינטראקטיבי. כלי להעברת ידע באופן לא דידקטי. נוגעים במוצגים כדי להפעילם. מוצעים מספר מוקדי התנסות: הווי יהודי, קולנוע ותאטרון, עיתונות (כולל כותרים בפולנית, עברית ויידיש), מוקד ספרות בדמות ספר אינטראקטיבי, שבו סיפורים על שישה סופרים חשובים מוורשה שלפני המלחמה, ומוקד ספורט שבו סיפור "יהדות השרירים".

לא נדרש ידע מוקדם. השפות הכתובות המלוות את התערוכה הן עברית, אנגלית וערבית. ניתן לקבל הדרכה לקבוצות בשפות נוספות רבות.

את התיעוד ההיסטורי הקשור במלחמת העולם השנייה רובנו מכירים מביקור במוזאוני שואה אחרים. בתערוכה זו ניתנת במה לפרק שלא מוצג בדרך כלל, פרק החיים שקדמו לפרוץ המלחמה, תסיסתם ומורכבותם. בתערוכה אנו מציגים מן העושר הזה, שלא הרבה נשאר ממנו בתיעוד. נעשה שימוש בעדויות, יומנים ומכתבים, בקטעי סרטים מקוריים ובחפצים שחלקם נחשפים בפעם הראשונה. בתערוכה נעשה שימוש נרחב בתיעוד שנאסף בארכיון בית לוחמי הגטאות.

התערוכה רלוונטית לבני נוער מגיל 14 ומעלה וכמובן למבוגרים. לתפישתנו אין אדם שהיא איננה רלוונטית בעבורו. כמובן שאנו מצפים כי תלמידי בתי הספר ימצאו בה עניין רב וכך גם חיילים, אך במקביל גם קבוצות תיירות מהארץ ומחו"ל ומבקרים עצמאיים.

חלקה הראשון של תערוכת ורשה מביא את ורשה היהודית לפני השואה – התרבות הרבגונית, היצירה הרוחנית, התסיסה הפוליטית, המשפחות הענפות, הקהילה של מאות האלפים – את היש העצום שחרב ונמחק עד היסוד בימי השואה. רק בדרך זו ניתן להבין את חומרתו של האירוע הקיצוני והתקדימי.
תערוכת הגטו מבקשת להתמודד עם הצורך לקרב את סיפור החיים במהלך המלחמה אל הדור הצעיר, להמחיש את מורכבות החיים בגטו, להביא את הדרך בה חוו בני התקופה את האירועים המתרגשים עליהם מבלי לדעת מה מתרחש מחוץ לחומות ומבלי להבין מהי מטרת הכובש הגרמני ומה ילד יום. באמצעות מגוון עדויות של אנשים בגילים, במעמדות ובתפקידים שונים, מציגה התערוכה אינטרפרטציה שונה לנושא העדות בכלל ויומני השואה בפרט. עדויות של דמויות מפתח מיוצגות ע"י שחקנים בני גילם ודמותם של הכותבים, המקריאים את העדות כלשונה.

40% מהתערוכה המתוכננת נפתחים כעת. בעתיד הקרוב ייבנה המשך הרצף, בו יוצג מאבק ההישרדות של יהודי ורשה. לאחר הגירוש הגדול בקיץ 1942, במהלכוו גורשו רוב יהודי הגטו למחנות ולהשמדה, הבינו הנותרים את הצפוי להם ועסקו בהכנות למאבק מזוין. באולם תערוכה נוסף נביא את סיפור המרד בגטו ורשה, את הצלתם של אלפים מיהודיה בצד ה"ארי" בעזרת חסידי אומות העולם. בהמשך התערוכה יובא סיפור איסוף הניצולים לאחר השואה וארגונם לקראת עלייה לארץ ישראל והתיישבות בה. כך יוצג מעגל שלם של חיים: שבר נורא וחזרה לחיים ולצמיחה. המסר ההומני, האופטימי והאקטיביסטי של בית לוחמי הגטאות יובא בה לשלמות אחת.

בדצמבר הקרוב תיפתח במוזאון תערוכה המיובאת מאמסטרדם, שעניינה זהותם וסיפורם של 18.000 הילדים היהודים ההולנדים שנספו בשואה.
ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, בינואר 2018, תיפתח תערוכת קבע נוספת, "מול תא הזכוכית", על משפט אייכמן והשאלות החשובות שעורר. סביב "תא הזכוכית" שבתוכו ישב אייכמן במהלך המשפט, המופקד מאז בבית לוחמי הגטאות, יתחדדו שאלת האחריות של הפקיד מאחרי שולחן הכתיבה לרצח המיליונים, שאלת האידאולוגיה המרושעת אל מול טבע האדם, ושאלות נוספות של מוסר ואתיקה הנוגעות ישירות גם לחיינו אנו.

המוזאון פתוח בימים א'–ה' בשעות 9.00 – 16.00 ומאמצע נובמבר יהיה פתוח גם בימי שישי, עם הדרכות קבועות למבקרים. יתקיימו אירועי תרבות סביב התערוכות החדשות: הרצאות, סרטים ומופעים.